מוטיעין נ' ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ

פסק דין

בפניי מונחת תביעת פיצויים בגין תקלות נישנות במקרר שנרכש. כמו כן, מונח בפניי כתב הגנתה של הנתבעת וכן פרוטוקול הדיון מיום 4.11.13.

להלן יובאו טענות התובע:

לטענת התובע ביום 12.6.12 רכש מקרר מאת הנתבעת. בחודש ינואר 2013,טוען התובע, המקרר הפסיק לקרר, לכן התקשר למוקד השירות של הנתבעת. שם ניתנו לו הוראות לתפעול המקרר. לתומו חשב שתם הסיפור אך לא כך קרה. לטענתו יום למחרת בשובו הביתה הבחין כי המקרר החל להפשיר וכל תכולת המקרר נזרקה לפח. התובע טוען כי מיד התקשר לשירות הלקוחות של הנתבעת כדי שישלחו טכנאי, לאחר צעקות ונזיפות נאותה הנתבעת לשלוח טכנאי. למחרת הגיע הטכנאי אשר טען כי הבעיה הינה במדחס , לאור זאת החליפו באחר. לשאלת התובע מדוע הוחלף במדחס לא מקורי, נענה כי שום חברה לא מספקת חלפים מקוריים. כשעתיים אחר צאת הטכנאי, טוען התובע, המקרר החל להשמיע רעשים ותפוקתו הייתה חלשה לכן , הזמין שוב טכנאי וכך במשך חודש החלו להגיע לביתו טכנאים.

לטענתו, אחר תחנונים רבים הסכימה הנתבעת להחליף את המקרר המקולקל בחדש כאשר כל אותה תקופה אכסן את מוצריו אצל שכניו. למרות החלפת המקרר, טוען התובע, המקרר החדש לאחר שלושה שבועות שבק חיים ושוב החלו טכנאים להגיע בכדי לתקנו עד שקבעו כי לא ניתן לתקנו כלל ויש להחליפו. לטענתו, בשלב זה כבר לא הסכים להחליפו שוב וביקש זיכוי. לאחר מו"מ הסכימה הנתבעת לזכותו בתנאי שיחתום על כתב ויתור. לכך לא הסכים התובע.

להלן יובאו טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי לאחר חצי שנה מיום שרכש התובע את המקרר פנה לשירות הלקוחות בטענה כי אינו מקרר. יום למחרת נשלח לתובע טכנאי שמצא כי יש צורך בהחלפת מדחס שאכן הוחלף יום אחרי. כאשר התלונן שוב התובע כי המקרר לא מקרר , בוצעה הוספת גז. לאחר כשבוע הוחלף לתובע המקרר בחדש ואף הוצע לו הארכת האחריות בחצי שנה נוספת.

לטענת הנתבעת הוצע לתובע תיקון המקרר אך הוא לא אפשר זאת. הנתבעת טוענת כי בשום שלב לא התנתה תיקונו בוויתור על החלפת מקרר אחר. בפברואר , פנה התובע בטענה כי מצטבר קרח בדופן האחורית של תא המזון ושוב למרות הצעותיה לתיקונו לא אפשר זאת התובע. משכך , בוצע ב-4.3.13 ביטול העסקה.

דיון והכרעה:

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") קובע את המסגרת הנורמטיבית החלה על יצרנים ויבואנים המוכרים מוצרים , כהגדרתן בחוק, לצרכן. מכוח החוק נקבעו תקנות בין היתר לעניין מתן אחריות ושירות יצרן/יבואן לאחר המכירה.

ס' 1 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006 (להלן: "התקנות") קובע מהי תקופת האחריות על המקרר (להלן: "הטובין") :

היינו, לתובע קיימת אחריות למשך שנה מכוח התקנות על הטובין שרכש. הצדדים לא חולקים על הזמן שנגלה "הקלקול" הראשון בטובין. קרי חצי שנה לאחר רכישתו ,כאשר תק' האחריות עדיין חלה על הטובין הנרכש. לפיכך, ובאשר על הנתבעת לפעול בהתאם לתקנות דנן ולתקן כל קלקול יהא אשר יהא, השאלה שנשאלת היא האם פעלה הנתבעת בהתאם להוראות החוק?

הנתבעת אומנם שלחה טכנאי מטעמה לתיקון הטובין בתקופת האחריות והוא אכן החליף מדחס בטובין, אולם טענת התובע להחלפת המדחס בחלק לא מקורי לא נסתרה, ויש בכך משום הפרה של הוראות החוק.

כמו כן, תקנה 6 לתקנות דנן ממשיכה אומר:

"(ג)לא מילא היצרן אחר הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב), יספק לצרכן טובין חדשים, זהים או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, או ישיב לו את התמורה ששילם בעדם, לפי בחירת היצרן."

במקרה שלפנינו הנתבעת סיפקה טובין חלופי אך התרשמתי כי אכן לא היה חדש אשר אף הוא לא היה תקין ועל כך לא חלקה הנתבעת. עפ"י התקנה דנן היצרן אומנם בוחר כיצד להתמודד עם התקלה;האם להחליף את הטובין או להשיב התמורה ששולמה בגינו אולם על היצרן/יבואן , כאשר בוחר בהחלפת הטובין , לספק טובין חדשים ותקינים וכי לא יצא ידי חובה בהחלפה בלבד.

למותר לציין, כי הנתבעת לא טענה, ומכל מקום אף לא הוכיחה, כי מקור הקלקול הינו בנזק מכוון שגרם התובע. על כן, אין תחולה לפטור שבתקנה 2(ג) לתקנות.

אין חולק כי התקלה שדווחה הייתה שהמקרר "לא מקרר". אין חולק עוד, כי הגיע טכנאי מטעם הנתבעת שהחליף המדחס וכי המקרר הפסיק לעבוד שוב חרף התיקון שבוצע על ידי הטכנאי . כמו כן, אין חולק כי גם לאחר זמן מה הוחלף המקרר באחר שאף הוא לא עבד וטכנאים שנשלחו מטעם הנתבעת (לאחר פניית התובע לנתבעת) אישרו כי המקרר לא עובד ואף לא ניתן לתקנו. טענה שלא נסתרה על ידי הנתבעת.

הנתבעת פעלה בהתאם להוראות החוק וביטלה את העסקה והשיבה את הכסף לתובע לפיכך הנתבעת אינה אחראית לנזקים תוצאתיים שנגרמו כולל קילקול המזון אשר ממילא לא הוכחו.

לאור האמור, דעתי היא כי דין התביעה להידחות.